יום רביעי, 21 באפריל 2010

נהרות

סילאן דלאל


[הרשיתי לעצמי לשכוח את כל הדברים שהצהרתי על עצמי, יכולנו לצוף עייפים במורד הדברים, כמי ששותל עצים בחצר ומוכן להניח להם לצמוח מבלי להתערב, לשתוק ולראות][הציפורים מספרות יותר משנוכל אנחנו, הצבעים העזים מכסים על תצלומים אפורים של ילדים יפים, של אתרי תירות ואניות גדולות][לצאת למסע, להכריז על מחר כנקודת אמצע של הדברים שיבואו][ישנתי הלילה עם פרוותיהם של כלבים על הגרביים, החולצה והריסים בעיר הזאת כי חשבתי שהמקום הטוב ביותר ללכת אליו הוא הרחוק ביותר][ברחתי ממנו מהר משבאתי אליו][אני יודעת איך לזהות את הקולות של הלילה או את הרחש הכמעט לא קיים של מי ביוב הזורמים מתחת לחלוני, נעלמים לפתחי ניקוז קטנים במפלצת זפת רחבה][הציפורים מנקרות את הדגים שמתחת לקרקע, הציפורים מרעישות וקודחות בטפריהן, איננו מדברות אלא מכירות בקיום אחת של השניה]

2 תגובות:

  1. סילאן

    זה כתוב כפמפליססט אמיתי [תודה לחברתך על הקופירייט שחלקים ממנו נמחקו]
    משאיר מקום לדמיון [ציפור קטנה מצייצת ששש..]
    משוחח עם הקורא בין ה...] [
    יכולתך האומנותית [ האמנותית בדרך..] משתכללת [מכינה עצמה לאמנות בשלה יותר]
    תגובה לא תגובה [המילים מכסות על הכרה מוקירה]

    קורה [וקורא]

    השבמחק
  2. אחחחחח
    להתמוגג מהדו-שיח
    [החופשי, מחוץ למסגרת]
    לחלום על מקומות שכוחים
    [אז למה הזכרת]
    יומן מסע
    [זה המסע שנוסע, אנחנו רק רכובים על גבו.]
    איננו באמת מתכתבים
    [זה רק המילים שמכירות האחת בקיומה של השניה]
    רוצים בציפורותינו
    [הרוצה היא בנו ?]
    שתיקה
    [סוף]



    הומאז' לסוגריים פתוחים

    השבמחק